סיפור אישי ואופטימי בימים של קורונה

*פוסט שיתוף אישי*

רובכם מכירים אותי בקונטקסט עסקי.

דפנה מ D-HR שמפרסמת פוסטים של משרות לגיוס,

טיפים למועמדים בתהליכי חיפוש עבודה ייעוץ למנהלים מגייסים ועוד..

בנוסף להיותי מנהלת עסק ומשפחה אני בת לזוג הורים מבוגרים,

אבא שלי עבר את גיל ה90 ואמא שלי חוגגת מחרתיים 87.

להיות מבוגרים בתקופה שכזו, אומר התמודדות עם מציאות קשה,

מציאות של פחד לצאת מהבית,

הימנעות מפגישה עם הנכדים שכל כך מתגעגעים אליהם,

ניתוק מהעולם הציבורי שאליו רגילים,

שגרה של "המתנה למשהו".

בנוסף לקושי בתקופת הקורונה-

הימים האלו של יום השואה אלו ימים קשים במיוחד לאמא שלי.

אמא שלי ניצולת שואה,

במלחמת העולם השנייה היא ומשפחתה ברחו ל"אזור החופשי" בצרפת,

התחבאו ביערות עם פרטיזנים,

ולמעשה כל שנות ילדותה של אימי הם חיו במחבוא ביער,

תוך המתנה ללא ידוע.

היום הייתה לי שיחה עם אמא שלי,

היא סיפרה לי שהיא מרגישה את אותה תחושת התסכול כמו אז-

כשהייתה ילדה, במלחמה, התחושה שזה לא ייגמר לעולם,

ההסגר, הלהתחבא בבית,

אז אלו היו הנאצים, היום זה הנגיף.

בגלל עיסוקי ובגלל העניין הרב שיש לי בנושא, אני נמצאת בפורומים רבים של אנשי ביולוגיה, מחקר, קוראת עדכונים, מאמרים ברמה היומית, קוראת ברשתות, נמצאת על העידכון היומי בטלגרם של משרד הבריאות.

בשל כל זאת, יכולתי באותה שיחת טלפון לשתף את אימא שלי במידע, להרגיע אותה ולספר לה על חברות ביוטק בישראל ובעולם אשר עובדות על תרופה וחיסונים לנגיף שחלקן כבר נמצאות בשלבי ניסויים קליניים, הסברתי לה משמעות הזמנים של ניסויים קליניים,

סיפרתי לה כי ישנה אופטימיות (זהירה) לגבי הסיכוי שהקורונה לא ישרוד את הקיץ הישראלי,

סיפרתי כי חברות ישראליות מקימות מעבדות בשיתופי פעולה, חלקן, עם חברות מסין להגדלה משמעותית של מספר הבדיקות ביום ועוד..

בסוף השיחה מצוידת במידע אמא שלי התמלאה בתקווה ואופטימיות.

ואז הבנתי,

האנושות עוברת תקופה שמתרחשת אחת למאה.

ברמה הישראלית-יהודית, התקופה מלווה אותנו בימים מורכבים ברמה הריגשית,

הקורונה התחילה בישראל לפני פורים, חג של חגיגת ניצחון על פור שסיכן את קיום היהודים,

המשיכה בפסח חג שבו חוגגים מעבר מעבדות לחרות,

יום השואה שבא לזכור תקופה אפלה של ניסיון השמדת העם היהודי,

יום הזיכרון יום משמעותי שבו אנו מצדיעים לאלו שנפלו תוך הגנה על המולדת או בשל היותם ישראלים,

ויום העצמאות שחוגג עתיד וצמיחה לעם היהודי.

בתוך כל התקופה הכאוטית הזו,

בשיחת טלפון אחת עם אימי,

התחדדה אצלי ההבנה מה נכון לעשות בימים אלו:

אנחנו צריכים להתעדכן ברמה יומית ולהבין מה קורה עם הנגיף כדי להבין כיצד מתמודדים איתו.

להיות בקשר יומיומי עם הורינו!

לעדכן אותם במידע שאנו יודעים על הקורונה, על ההתמודדות של הממשלה, משרד הבריאות, מה הפעולות שנעשות כדי להגן על בריאות הציבור.

ולזכור שמידע נותן כוח

כוח נותן שליטה והבנה

והבנה מביאה לתקווה.

מאחלת לכולנו ולמקורבינו לעבור את התקופה בבריאות

בתמונה -אמא שלי

מקורות מידע:

https://www.zman.co.il/100718/

https://www.health.gov.il/Subjects/disease/corona/Pages/default.aspx

https://www.themarker.com/coronavirus/1.8795056

Featured Posts
Recent Posts
Archive
Search By Tags
Follow Us
  • Facebook Basic Square
  • Twitter Basic Square
  • Google+ Basic Square

צור קשר

0544577278

עיקבו אחרינו

כל הזכויות שמורות לדפנה לרמן דביר ,אין לעשות שימוש בתוכן האתר ו/או בתמונות המופיעות בו.